חדשות מהעיתונות>>
המפתח האיראני: בין רוחאני למנהיג העליון
קהיר היום, עזה מחר
מדוע בסופרלנד מפרידים ימים
תומכי אסד תקפו כתב אל ג'זירה בסכנין
פרסום זה הופק בסיוע האיחוד האירופי.
האחריות הבלעדית על תכניו של פרסום זה נתונה בידי מרכז אעלאם ואין להתייחס אליהם בשום אופן כמשקפים את עמדות האיחוד האירופי.
המפתח האיראני: בין רוחאני למנהיג העליון

טוב עשה המועמד חסן רוחאני כשבחר את המפתח לסמל קמפיין הבחירות שלו באיראן. ייתכן שבחר בו כי רצה להצית מחדש את התקווה בקרב הדור הצעיר באיראן. הוא הרי ידע היטב שקמפיין המבוסס על ליבוי גחלת המהפכה האסלאמית ועל דברי הגינוי הרגילים נגד "השטן הגדול" כבר לא ירצה את הבוחרים הצעירים.

כאשר כותבים על איראן יש לנקוט משנה זהירות כיוון ששטיח המדינה האיראנית, הדמוקרטית, ארוג במלאכת מחשבת לתוך גלימת שלטון חכמי הדת. שטיח זה ארוג בקפידה ואינו מאפשר לסיבים זרים להסתנן לתוכו. הוא מיוצר כך שיסייע למוסדות הרפובליקה האסלאמית ללבות מחלוקות, אבל רק בפרטים ולא במהות, וזו הייתה הסיבה שדיכוי "המהפכה הירוקה" היה נחרץ כל כך.

נשיא איראן הנבחר חסן רוחאני הוא בנה החוקי של המהפכה האיראנית. הוא עמד לצד ח'ומייני בשנת 1979 כאשר הלה התכונן לשוב לארצו ולהפיל את משטר השאה. הוא שוטט במסדרונות הרפובליקה האסלאמית וכיהן בתפקידים רמים רבים. הוא קשר קשרים איתנים עם הנשיא לשעבר האשמי רפסנג'אני וזכה באמונו של נשיא אחר, מוחמד ח'אתמי, שאף בחר בו לנהל את המגעים עם המערב בסוגיית הגרעין.

והיום הוא עצמו נכנס לתפקיד הנשיא. הוא מחליף את מחמוד אחמדינג'אד, שכיהן בתפקיד במשך שמונה שנים ארוכות שגבו מחיר כבד מאיראן. נכון שבמהלכן הושגו "כיבושים" בעיראק, בסוריה ובלבנון, אך נכונה לא פחות העובדה שהתקופה הזו הסתיימה כפי שהסתיימה: בעיצומים החונקים את הכלכלה האיראנית, באבטלה ובעימותים שצמחו מתוך חממת הבידוד המחריף של המדינה.

המציאות באיראן, שאתה ייאלץ רוחאני להתמודד, אינה פשוטה כלל ועיקר. מלבד המצב הכלכלי והמתיחות עם המערב, המעורבות בסוריה כרוכה במחיר אדיר, ואיראן נאלצת להזרים תקציבי עתק כדי לאפשר לבעל בריתה בדמשק, כמו גם לחיזבאללה, להמשיך במלחמה. נראה שבתקופה זו איראן הגיעה למצב שבו מעורבותה בסכסוך כה גדולה והקלפים שנמצאים על השולחן כה יקרים עד שניתן לומר שהיא מהמרת על כל מה שיש לה. יש הסבורים שאיראן התרחבה הרבה מעבר ליכולתה ושהיא עושה כעת את אותן שגיאות שעשתה ברית המועצות בזמנה.

אם כן, ניצחונו של נשיא שנתפס כמפוכח ומתון מסייע בלי ספק לשיפור תדמיתו של המשטר. רוחאני יודע זאת היטב. אך הוא מקבל את איראן במצב קשה ומסוכן מבעבר. איראן מעולם לא סבלה מבידוד כמו זה שהיא סובלת ממנו היום, ואם תוסיף לצעוד בנתיב שבו היא צועדת תיחשף לסכנות ביטחוניות, פוליטיות וכלכליות כבדות משקל. מנגד, התנערותה מהתחייבויות קודמות תהיה בחזקת שתיית כוס התרעלה.

על רקע המציאות העגומה הזו הניף חסן רוחאני את סמל המפתח, והצהרותיו בתקשורת מלמדות שהוא רואה בניצחונו את "ניצחונה של התבונה, המתינות והקִדמה". הוא דיבר על תקווה ועל הזדמנויות חדשות, אך הוא יודע שרגע המבחן לא יאחר לבוא. האם הוא יוכיח אז שזכותו של הנשיא האיראני לנופף במפתח שלו או שמא ידגים שוב כיצד באיראן הנשיא אינו אלא הפקיד הבכיר ביותר בחצרו של המנהיג העליון, ושאין לו הסמכות לקבוע את מדיניות החוץ או להחליט בסוגיית הגרעין?

עלינו להמתין כדי להתוודע לסגנונו של רוחאני, וכדי לעמוד על טיבו של המפתח שבידיו. אולם העננים המכסים את שמי האזור לא יאפשרו לרוחאני הזדמנויות רבות לנצל את המנדט שניתן בידיו, ואנו עוד עלולים למצוא עצמנו קמים בוקר אחד לנוכח להבותיה המשתוללות של אש גדולה.

ר'סאן שרבּל הוא בעל טור לבנוני בכיר ביומון הלונדוני אל-חיאת. זהו מאמר המערכת של עיתון אל-חיאת מיום 17 ביוני 2013, והוא תורגם לעברית במסגרת "אופק לתקשורת הערבית", פרויקט משותף של מכון ון ליר בירושלים ומרכז אעלאם. במסגרת הפרויקט מתורגמות כתבות דעה נבחרות מהעיתונים הערביים המובילים עבור קוראי "ידיעות אחרונות". מערבית: עידן בריר


(+ הוספת תגובה )
תגובות