חדשות מהעיתונות>>
המפתח האיראני: בין רוחאני למנהיג העליון
קהיר היום, עזה מחר
מדוע בסופרלנד מפרידים ימים
תומכי אסד תקפו כתב אל ג'זירה בסכנין
פרסום זה הופק בסיוע האיחוד האירופי.
האחריות הבלעדית על תכניו של פרסום זה נתונה בידי מרכז אעלאם ואין להתייחס אליהם בשום אופן כמשקפים את עמדות האיחוד האירופי.
מה שתורכיה מסרבת להבין- טארק אל-חמייד, עיתון אל-שרק אל-אווסט

 

אין שום דבר מוזר בדרך פעולתם של ערוצי הטלוויזיה במצרים. הדבר המוזר באמת הוא העמדה התורכית – ואולי יש לכנותה הפזיזות התורכית – כלפי ההתפתחויות במצרים, עמדה שלעתים יוצרת רושם כאילו תורכיה עצמה הפכה לערוץ טלוויזיה. מעבר לזה, העמדה התורכית מאכזבת לא רק בשל הצורה אלא גם בשל התוכן. כשאנו בוחנים את התבטאויות תורכיה בנושא מצרים, נראה לעתים שהיא פועלת משל הייתה לבנון או סוריה. קחו לדוגמה את ההצהרה האחרונה שיצאה מאנקרה מפיו של נשיא תורכיה. לדבריו, יש לשחרר את הנשיא המודח מוחמד מורסי, ושחרורו זה עשוי להוביל לפריצת דרך חיובית במצב במצרים.
למרבה האירוניה, עמדה זו של נשיא תורכיה הגיונית יותר מעמדותיו של ראש ממשלתה. אבל באופן כללי, העמדה התורכית כלפי מצרים, בין שהיא נשמעת מפיו של זה ובין שהיא נשמעת מפיו של זה – היא אמוציונלית ובלתי מקובלת. אנקרה מסרבת להבין שמה שמתרחש במצרים הוא שינוי אמיתי המונע על ידי דעת הקהל וכל מוסדות המדינה המצרית, ולא על ידי הצבא לבדו. אנקרה מסרבת לקבל שהאחים המוסלמים במצרים הפכו לקבוצה מבודדת ומנודה לא בגלל איסורי השלטונות כפי שהיה בימי שלטונו של מובארק, אלא מפני שמסריה – שנשמעו היטב ובחופשיות – פשוט אינם מקובלים על הציבור. אנקרה מסרבת להבין שהאחים המוסלמים הם קורבן של תורתם ושל דרכם ושהדבר לא מתרחש רק במצרים אלא גם בתוניסיה ובלוב – מקרים שונים במזרח התיכון המוכיחים כי התחזקות "האחים" הייתה זמנית, וכי ככל שהם מקדמים את מדיניותם המחאות העממיות נגדם מתרחבות.
מוזר לראות את אנקרה מתבלבלת, נוהגת בפזיזות ומחליטה לצאת דווקא להגנת האחים המוסלמים, במיוחד לאור העובדה שתורכיה דווקא מבינה שהציבור במצרים החל להפנות להם את עורפו. האם הדבר נובע מאינטרסים תורכיים פנימיים? האם תורכיה חוששת כל כך מקריסת הפרויקט של "האחים" באזור כולו? רוב הסיכויים שכן, ש"האחים" בתורכיה – במיוחד לאחר ההפגנות בכיכר טקסים – מודאגים מקריסת "האחים" במצרים וחוששים כי קרב היום שבו צבא תורכיה יקום כנגדם, כפי שקם צבא מצרים נגד מורסי ו"האחים". 
תהא הדאגה התורכית אשר תהא, היא אינה מצדיקה התנהלות פזיזה ופטרונית כל כך מצד אנקרה כלפי מצרים. זאת ועוד, העמדה התורכית גם אינה משרתת את האינטרס הכללי של תורכיה ואינה תורמת במאום ליציבות באזור. תורכיה צריכה להבין כי עמדתה זו, העוינת כלפי מצרים והציבור המצרי, שגויה מיסודה. אל לה לתורכיה לבחור את ידידיה לפי מה שהבטיחו לאנשיהם בעבר אלא לפי מה שהם מעוללים להם כיום. הדבר נכון במיוחד אם תורכיה מנסה להציג את עצמה באזור ובקהילה הבין-לאומית כמדינת מוסדות וכמדינה דמוקרטית, וזהו הרי בדיוק הכיוון שאליו שואף הצבא המצרי, ובדיוק הכיוון ההפוך מזה שבו הולכים "האחים". מתי תנהג תורכיה כלפי מצרים כמדינה אחראית התומכת ביציבות ולא כמדינה שנדמית כערוץ טלוויזיה בלוויין?
טארק אל-חמייד הוא עורכו של היומון הערבי הנפוץ אל-שרק אל-אווסט הרואה אור בלונדון. המאמר תורגם לעברית במסגרת "אופק לתקשורת הערבית", פרויקט משותף של מכון ון ליר בירושלים ומרכז אעלאם בנצרת. במסגרת הפרויקט מתורגמות כתבות דעה נבחרות מהעיתונים הערביים המובילים עבור קוראי "ידיעות אחרונות". מערבית: עידן בריר

 


(+ הוספת תגובה )
תגובות