התקשורת הישראלית ידועה בשיטות המניפולטיביות שלה לסקר מה שהיא רוצה אך בו זמנית, לסקר זאת בצורה מעוותת. צורה שמביאה את כל פלגי האוכלוסייה לשנוא אותה ובו זמנית לאהוב אותה. ללא ספק ניתן לטעון כי מדובר בכלי \\\"תמסורת\\\" ולא בכלי \\\"תקשורת\\\" שהרי תקשורת זה משהו שאמור להיות דו-סטרי. מחקר כמותני חדש מראה בצורה ברורה כי התקשורת הישראלית הינה תקשורת ריאליטי, בעלת מוסריות יחסית המבוססת על שייכות של הפרט לקבוצות הרלוונטיות. היא מסקרת זכויות אדם מעט מאוד וגם כאשר היא מסקרת היא אינה משתמשת בשיח הזכויות אלא בשיחים אלטרנטיביים (בעיקר רגשניים). התקשורת מקבלת את העמדה הבסיסית העולה מן הציבור, עמדה המתנגדת לשיח זכויות האדם ורואה בו \\\"אנטי-ישראלי\\\" בעוד שביסודו שיח זה נכתב בדמם של יהודים.
לקריאת כל הכתבה נא ללחוץ כאן | 
