חדשות מהעיתונות>> המפתח האיראני: בין רוחאני למנהיג העליון קהיר היום, עזה מחר מדוע בסופרלנד מפרידים ימים תומכי אסד תקפו כתב אל ג'זירה בסכנין

פרסום זה הופק בסיוע האיחוד האירופי. האחריות הבלעדית על תכניו של פרסום זה נתונה בידי מרכז אעלאם ואין להתייחס אליהם בשום אופן כמשקפים את עמדות האיחוד האירופי.

מחקר חדש: שיח זכויות האדם בתקשורת העברית תלוי שייכות אתנית

מרכז אעלאם וכחלק מפרויקט "תקשורת מקדמת זכויות אדם" פרסם היום תוצאותיו של מחקר ראשון מסוגו, המתמקד בתקשורת הישראלית העברית ובוחן את אופן סיקור ומידת בולטות נושא זכויות האדם בסדר היום התקשורתי.

המחקר עומד על מידת התייחסותה של התקשורת העברית לזכויות הפוליטיות, החברתיות, התרבותיות והדתיות של מכלול הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית.

מחקר זה משתמש בשיטה כמותית בשילוב היבטים איכותניים חשובים. כאשר תקופת המחקר היא מ-1 באפריל עד 31 ביולי. המדגם כלל 1318 כתבות עיתונות ו- 267 אייטם חדשותי בטלוויזיה.

במחקר עולה כי מתוך הכתבות שנבחנו (1585) נמצאו כ- 252 כתבות בעיתונות הכתובה ו- 125 כתבות ממהדורות החדשות בטלוויזיה העוסקות בזכויות אדם.

ערוץ 10 הציג את המספר הרב ביותר של התייחסויות לנושא כאשר 56.58% מכלל הכתבות במדגם מערוץ זה התייחסו לנושאים הנוגעים לזכויות אדם. אחריו ערוץ 1, כאשר 45.68% ממדגם הידיעות מהערוץ קשורות לנושא. ערוץ 2 הוא במקום השלישי מבחינת כמות הידיעות העוסקות בזכויות אדם כ- 40.91%.

בעיתונות הכתובה עיתון "הארץ" הוביל בכמות הסיקור של נושא זכויות האדם כאשר 21.23% מכתבותיו שנבחנו במדגם עסקו בנושאים הנוגעים לזכויות אדם. העיתון "ישראל היום", בפער לא גדול מעיתון "הארץ", הראה לפי המדגם כי 20.74% מהידיעות בו עוסקות בנושאים הנוגעים לזכויות אדם. 18.86% מהידיעות בעיתון "מעריב" ו- 17.95% מהידיעות ב"ידיעות אחרונות" עסקו בזכויות אדם.

תוצאות המחקר מראות שרוב הכתבות הנוגעות לזכויות אדם (71.1%) התייחסו לאוכלוסייה היהודית בישראל. 9.9% מהכתבות התייחסו לאוכלוסייה הפלסטינית בתוך ישראל ואילו 9.4% מסך כל הכתבות התייחסו לזכויות האדם של הפלסטינים בשטחים הכבושים. 3.1% מהכתבות התייחסו למתנחלים בשטחים הכבושים. הפלסטינים במזרח ירושלים זכו רק ל-1.3% מסך כל הכתבות.

נתונים אלה מצביעים על בולטות זכויות האדם הנוגעות לחברה היהודית בכללותה ושוליותן של כתבות העוסקות בזכויות של קבוצות ספיציפיות בחברה זו. בולטת במיוחד שוליות העיסוק בזכויות האדם בהקשר המזרח ירושלמי, זאת נוכח הפרות זכויות האדם המתבצעות באופן יומי בעיר זו. כמו כן, ההתייחסות להפרות זכויות האדם על ידי הצבא הישראלי והמתנחלים איננה זוכה להתייחסות רבה בתקשורת הישראלית. במקרים בהם קיימת התייחסות כזו, הכתבות אינן תמיד תומכות במי שנפגעים מהפרת זכויותיהם.

מסקנות המחקר מצביעות על מספר דפוסים שראוי להפנות אליהם את תשומת הלב.

 

1- התקשורת הישראלית איננה מתייחסת לזכויות האדם כמערכת ערכית אוניברסאלית מקיפה, אלא מתייחסת לזכויות של קבוצות חברתיות שונות בצורות שונות ובאופן ישיר או עקיף בהתאם לזהות הקבוצה.

2- ישנו חשש מובלע של התקשורת מהשימוש בשיח זכויות האדם או במושגים הלקוחים מעולם זכויות האדם ובמקום זאת ישנו שימוש במושגים רגשיים, האמורים לעורר סמפטיה או סלידה מאירוע או מהתנהגות כזו או אחרת.

3-ממצאי המחקר מראים כי התקשורת הישראלית נוטה לתמוך בזכויות אדם כאשר מדובר בזכויות הקשורות לקהל היהודי-ישראלי, ומתיישבות עם הקונסנזוס הישראלי.

4- התקשורת הישראלית הקדישה דפי סיקור רבים למחאות החברתיות ולעיתים ראתה את עצמה כחלק ממחאות אלו.

5-כהתקשורת מסקרת סוגיות הנוגעות לזכויות אדם היא נוטה לתמוך בזכויותיהן של קבוצות מוחלשות: נשים; נכים; קשישים; ילדים וכו. למרות שיחסה של התקשורת הישראלית אל קבוצות אלו הוא סטריאוטיפי היא אינה מתנערת מזכויותיהן.

6- ממצאי המחקר מצביעים על כך שהתקשורת הישראלית מתעלמת מהפרת זכויותיהם של פלסטינים בשטחים הכבושים. זכויותיהם של אלו לא נתפסות כערך העומד בפני עצמו ושמן הראוי שהייחס לפלסטינים יהיה כפוף לשיקולים ערכיים אוניברסאליים. באיזון שבין זכויות אדם לסוגיות ביטחון, המסגרת הביטחונית היא מסגרת המדיה הבולטת כאשר מדובר בסיקור פגיעה בזכויותיהם של פלסטינים.

7- ממצאי המחקר מראים כי יחס התקשורת הישראלית לזכויותיהם של האזרחים הערבים במחקר הייתה מפתיעה במקצת. בדרך כלל, המיעוט הערבי סבל מסיקור דל ושולי, בעל בולטות נמוכה, סטריאוטיפי ושלילי בעיקרו. במחקר זה, למרות שלא הייתה בו התייחסות נפרדת לאחוז סיקור הערבים בתקשורת, עולה כי התקשורת תומכת בבזכויותיהם של האזרחים הערבים . דפוס זה בלט במיוחד בתקופה שבה הרבנים דרשו לא להשכיר דירות לערבים.

7- בין הממצאים החשובים שעלו במחקר הוא העלייה בסיקור נושאי העוני בתקשורת הישראלית ביחס למחקרים קודמים שנעשו בתחום. ההסבר לעלייה נמצא במה שנטען קודם על תמיכת התקשורת הישראלית במחאות הרחוב.

8- התקשורת איננה מתייחסת לחוק הבינלאומי ולאמנות בינלאומיות שאותם אשררה ישראל כאשר היא מסקרת סוגיות הנוגעות לזכויות אדם.

9- בבחינת הפרמטרים של בולטות נמצא כי כאשר ישנן ידיעות המתייחסות לזכויות אדם הן לרוב ממוקמות בעמודים הראשוניים ובשטח שהוא מעל לרבע עמוד, עם תמונה, ובחצי העליון של הדף. בטלוויזיה הם מהווים את האייטמים הראשונים של מהדורות החדשות.